קנאת סופרים תרבה רירית
נכתב בתאריך : 03-04-2012 | ע"י : nirkelev | בנושא : אינטרנט, כללי
תגים:אורן הוברמן, אינטרנט, בלוגוספירה, בלשנות, ד"ר גיא דויטשר, דייוויד בלו, חופש הביטוי, חופש המדע, יהודה בלו, כחול, כלכליסט, מדע, פטריות, ריריות, שלשה, תנ"ך
0
אלו מיכם שעוקבים אחר הבלוגוספירה בישראל בשבועות האחרונים לא יכלו לפספס את האש שניצתה בשדה הפטריות בכתבתו של אורן הוברמן שפורסמה בכלכליסט וזכתה למיליוני צפיות ולביקורת אחת חדה וחותכת, של הבלוגר הוותיק והמוערך יהודה בלו, בבלוג שלו: רשימות מן התיבה הלבנה.
במה שנדמה היה לי כשיאה של התנצחות, על גבול האישית, בין שני הכותבים המוערכים, זיכה מר בלו את הוברמן בביקורת נוקבת נוספת, על כתבה מרתקת מאוחרת יותר שפרסם הוברמן, על הסיבה להיעדרו של הצבע כחול בתנ”ך.
מתנשף, התיישבתי בכיסאי וחשבתי שכבר ראיתי הכול בקרב המילולי, האינטלקטואלי והיושרתי הזה, רק כדי לראות את הוברמן, קם מרבצו ומשיב תשובה מנומקת, שקולה ומנומסת לבלו וטענותיו (הרבות).
ומה חשבתם? כמובן שבלו לא נשאר חייב, ונעץ עוד שלשה מרחוק, בתשובה חדה וחותכת, גם אם מדורדרת עוד יותר למחוזות אישיים ולא מאוד רלוונטיים, ומתובלת ברמזים למאבק דוד נגד גולית.
לא קשור, אבל איך יכולתי לוותר על זה?
רבים מחבריי שאהבו מאוד את כתבת הפטריות, אהבו עוד יותר את היכולת של בלו לבוא ולנגח כתבה שנדמית ככתבה מאוד רצינית, מקיפה ומדעית.
מבלי להיכנס למי צודק, אני אפילו לא מתיימר להתחיל להשקיע ולו חצי שעה של מחקר לבחון מי מהם רציני יותר ומי שרלטן חובב פרסום (כנראה שאף אחד מהם), אבל תחושתי הכללית הייתה שלא משנה האם הוברמן נותן מענה לטענות בלו או שלא, צריך לזכור שהכתבה שלו מסקרת עולם מדעי מאוד ראשוני, שבו יש הרבה מקום לביקורת על אותנטיות. מה לעשות, אין מאות כרכים שנכתבו על הנושא הזה, כי הכול בראשית דרכו.
בכל הנוגע להתפלפלות הארוכה ביניהם על נושא הכחול בתנ”ך, נושא מרתק שנחשפתי אליו בראיון של קובי מידן עם אותו ד”ר דויטשר, הבחירה של בלו לבקר בחריפות ובמילים קשות את הוברמן, מריחה מאוד כמו משהו אישי ביניהם, ובלו, שפירסם פוסט נוסף בדיוק בנושא הזה מדבר לטעמי ממש על מה שהוברמן ובעיקר דויטשר טענו.
כך או אחרת, מה שאני אקח מריב הבלוגיסטים הזה, הוא את הדוגמה המפעימה הנוספת להיות האינטרנט סוכן חותך סוכנים ומתווכים.
כאשר מידע מועבר אלי זה תמיד נהדר. אבל כאשר ביקורת, ביקורת תשובה, התעמקות ותגובת נגד בין חוקרים וגישות שונות מועברים כולם אלי בקלות וללא כל צורך לעיין בכרכי כרכים של ספריות מדעיות ולאתר התייחסות משתמעת ומנומסת לבדל מחקר כלשהו, הרי שאני פוסע במשעול היחידי שיכול להוביל אותי אל האמת, או אל הדבר הקרוב ביותר אליה.
לא בטוח שמי מהאדונים הנכבדים הוברמן ובלו הוכיחו טענותיהם בעניין ריריות או בעניין כחול בתנ”ך. מה שבטוח הוא שהמאמץ ששניהם השקיעו, ההתעמקות והתפלפלות, הובילו את שניהם קרוב יותר אל האמת, וכאשר הרשת, הבלוגים והפלטפורמה של חופש ביטוי וחופש מדע משמשים מצע על גביהם נערך השיח בין השניים, הרי שכולנו מובלים קרוב יותר לאמת, בצורה שווה ככל הניתן, כאשר הפער בין דוד לבין גולית נראה קטן מתמיד.
כל זרם של אינפורמציה או של זכויות שמועבר לכולם באופן שווה וללא כל התערבות חיצונית, מוציא את כולנו נשכרים.
מה שכמובן מייד מזכיר לי את אותו נהג מונית בדרום תל אביב, שאמר לי, לא בלי חשיבות עצמית, כי: “כל הדרכים מובילות לקומוניזם”.
