הקרן החדשה לאם תרצו בישראל
נכתב בתאריך : 25-04-2010 | ע"י : nirkelev | בנושא : כללי
תגים:אם תרצו, אמת, גיאורג וילהלם פרידריך הגל, הגל, הקרן החדשה לישראל, כצל'ה, נעמי חזן, עמיר בניון, פילוסופיה, רונן שובל, רחל ליאל
3
כבר כמה שבועות שאני מסתובב עם פוסט בבטן, וחושב מאיפה להתחיל, ומלקט לעצמי מידע, ובוחן זוויות לספר את הסיפור. מי שעוקב יכול היה לראות שפרצי רגשות מסוגים שונים הסיטו אותי ממסלולי בשבועות הזיכרון הלאומיים האחרונים שחלפו על כולנו, מה שהרחיק אותי מעט מכתיבת הפוסט האמור.
תוך כדי שאני מחפש דרכים לשלב בין החלק הרביעי בסדרת “שליחות קטלנית”, נעמי חזן, גיאורג וילהלם פרידריך הגל וכצל’ה, כמו משום מקום מתפוצצת לה פרשת שירו החדש של עמיר בניון “אני אחיך“.
הסיפור של עמיר בניון ו”אם תרצו” התנועה שעומדת מאחורי שיר המחאה האחרון שמבוצע על ידו, ומכוון כנגד תנועה פוליטית אחרת “הקרן החדשה לישראל“, היא רק קצה קצהו של קרחון יריבות מרתקת, בין שתי התנועות האלו, אשר מככבות בשולי המפה הפוליטית בישראל, ומנוגדות ככל שיהיו הן מהוות כמעט תמונת ראי אחת של השנייה, לא רק בקיצוניות שלהן, אלא בעיקר בקווי הפעולה שלהן, ולהבנתי במטרה הסופית שלהן, לא המטרה שכתובה במצע שלהן, אלא במה שהגדיר מר גיאורג וילהלם פרידריך הגל (בשבילכם הגל) כבר בתחילת המאה התשע עשרה, במילים מאוד פשוטות: כמה שאתם שונים, בסוף אתם תותכו לדבר אחד, חדש, שהוא בהכרח שילוב האחד של השני.
זה הזמן שבו אתם שואלים על מה אני מדבר. האמת שגם אני. שנייה, נראה למה התכוונתי. אה אוקיי, זה די פשוט.
אדון הגל, פילוסוף גרמני מהמשפיעים ביותר שחיו אי פעם, ניסה (והצליח לא רע) להסביר את כל ההיסטוריה האנושית בכל התחומים באמצעות תיאוריה מאוד מהפכנית לאותו הזמן, ושתישמע לכם די פשטנית כיום (כראייה להצלחתו המסחררת בנטיעת רעיונותיו בנו): לכל רעיון, דרך, שיטה וכדומה יש את הרעיון ההפוך, את הדרך השונה וההפוכה לה לחלוטין וכמובן שלכל שיטה יש את השיטה ההפוכה לה. הוא קרא לזה במילים פשוטות: תזה ואנטיתזה. במילים עוד יותר פשוטות: כצל’ה ויוסי שריד, עוד יותר פשוט? אילן פפה ואנסטסיה מיכאלי. עוד יותר? בני האדם והמכונות בשליחות קטלנית.
איך כל זה קשור לעמיר בניון ושירו? יפה מאוד: “אם תרצו” ו- “הקרן החדשה לישראל”.
לפני שאתם סוגרים את הדף ואומרים נו מה כבר חידש לנו ההגל הזה, ויותר גרוע, מה רוצה מאיתנו נירק’ה היום, חסר לו מה לעשות וכו’, רק שתדעו שכאן ממש לא מסתיימת התיאוריה המרתקת הזו.
הגל הבין, שמכל התנגשות כזו של תיזה ואנטיתזה, נולד בהכרח תוצר חדש, והוא רואה בהתנגשות הרעיונות ודרכים כתהליך שמוביל בסופו של דבר לדרך הנכונה יותר, לדרך שהוא מכנה סינתזה. אני משתמש במושגים מאוד פשטניים, כי נכתבו ספריות שלמות על הנושא של מהי האמת למעשה, והאם הגל טוען שאין אמת, ושאם תרצו והקרן החדשה לישראל טועות באותה מידה? או צודקות באותה מידה?
הוא כן היה מסכים לומר לכם, שמדובר בתהליך רב שלבי, וש”אם תרצו” ו”הקרן החדשה לישראל” יולידו בהכרח (לאו דווקא בשלב הבא, לאו דווקא באופן מיידי) תנועה חדשה בארץ שתהיה תולדה של הרעיונות של שתי התנועות האלו ותיצור שילוב נכון ומוצלח יותר שלהן, והוא אפילו העז לומר, שילוב שיוליד אמת נכונה יותר, משתי הדעות גם יחד.
מה שיפה בהגל, שהיה גרמני חד ושמנמן כזה שידע טעמן של נקניקיות עם בירה מהו, זה שהוא היה נטול רגשות אשם ואמר שהאמת לא מעניינת אותו, ושאין אמת, והוסיף באמרת אגב, שהאמת היחידה שקיימת היא שלו. יפה לא? וזאת מפני שהוא מחוץ לציר הזה, ולכן הוא אומר דברי אמת שאינם מתנגשים. אני יודע, שחצן. ראיתם פעם את נבחרת גרמניה בשתייה? יותר גרועים.
גיאורג וילהלם פרידריך הגל, הנקניקיות על האש חבוב
אם כך, בזה שאנחנו מתרשמים מהדרך היפה שבה עמיר בניון מנבל פיו בשירו על אזרחים עם מצפון גדול (ויש יאמרו גדול מדי ומכוון לאנשים הלא נכונים וכו’), ומנגד אנחנו יכולים להתמוגג מול תמונותיהן של נשות מחסום ווטש והעימותים שלהם עם חיילים ישראליים במחסום, אנחנו למעשה צופים בתולדה של אמת חדשה וגדולה יותר, אנחנו למעשה צריכים להודות לעדנה קנטי על התנהלותה ואיכות שפתה הדלה עת הביאה לידיעתנו את התנועה בה היא חברה, ולהודות לעמיר בניון על הקלות שבה מצליחים גורמים שונים לשזור באומנות שלו את המסרים שלהם, כי מכאן, גבירותיי ורבותיי, תצא תורה – וכך תקום לעם היושב בציון האמת שלו.
ממש כמו שבשליחות קטלנית 1, 2 ו-3 המכונות ובני האדם לא מפסיקים להילחם אחד בשני, תזה ואנטיתזה כהילכתן, וכולנו נהנים ומאוד רוצים שאחד הצדדים, שלדעתנו הוא המחזיק באמת (בני האדם אני מניח.. חוץ מהבוטים שקוראים לי את הבלוג), אך בסרט הרביעי בסדרה, מתברר שכוכב הסרט הוא לא אחר מאותה הסינתזה, שתוכל להביא שלום ואת סוף המלחמה בין הצדדים. מכאן שבני האדם לא צדקו, והמכונות לא צדקו. האמת היא בשילוב בלתי נמנע בין האדם למכונה.
סינתזה שדורשת שמן מכונות
כך שלמעשה, האמירות הרבות של השמאל בדבר העובדה שהוא תמיד מקדים את הימין, והדעות של הימין כיום, הן הדעות של השמאל לפני 20 שנה, מגיעות מאותו תהליך בלתי נמנע (ודי הגיוני כפי שסיכמנו) של סינתזה בין דעות, שונות וקוטביות ככל שיהיו. כך שגם האמירה המתמוגגת משהו של הימין, שהיום כבר אין שמאל וכולם מבינים עם מי יש לנו עסק וכו’, גם אמירה זו נובעת מהשילוב של כל אחת מהאמיתות השונות האלו, לאמת נכונה יותר.
אז בפעם הבאה שאתם נזעקים ונרעשים מאמירות בוטות והפוכות לחלוטין מדרך החשיבה שלכם, שימו את זה רגע בצד, ותבינו, שבהתבטאויות של אותו אחד או אחת שכל כך שונים מכם, הם למעשה מתקרבים אליכם, שדרך החידוד של הרעיונות של כל אחד מהצדדים שאתם בזים להם וחושבים שהם שמאל הזוי, או ימין הזוי או קיצוניים או לא רלוונטיים. כל אלו הם שלבים בדרך למציאת האמת הנכונה עבורנו, והם רק תחנות, הם לא צודקים ולא טועים יותר מהדיעות שאת או אתה מחזיקים כרגע.
דמיינו לעצמכם, שבעוד כך וכך שנים, והכול על פי הגל והחבר’ה של שוורצנגר, אנחנו מוצאים תנועה חדשה בישראל, תנועה שמטרתה לעודד התיישבות בארץ תוך שמירה על כבוד התושבים הלא יהודיים שלה ומניעת כל פעולה אלימה כנגד יהודים וערבים כאחד. תנועה אשר תחרוט על גבולה השתמטות משירות לא חוקי וגיוס ליחידות קרביות כאחד. תנועה פוליטית שתחזיר שטחים בשמחה ותתיישב על אחרים תוך הנפת דגלים כל בוקר. תנועה שתשיב מנה אחת אפיים לאיובי ישראל ושתספק מזון וסיוע לכל אויב שיתדפק על דלתה.
זה לא נשמע כל כך דמיוני נכון? הרבה פחות מכצל’ה ונעמי חזן חבוקים בחופה של עזה, כשמוסיקה חסידית נשמעת ברקע.
אם תרצו, ישראל החדשה לא תהיה אגדה.
נירק’ה.
עם השורה התחתונה אני מסכים, אבל עם כל השאר לא. אני אגיד לך איפה אתה טועה, לדעתי (אני יודע, אני שחצן).
א. הקרן החדשה לישראל אינה תנועה פוליטית, או לפחות אינה תנועה פוליטית באותו מובן שאם תרצו היא תנועה פוליטית.
כן, הקרן החדשה לישראל משחקת בשדה החברתי, בו היא רוצה להשפיע, ולכן היא בהכרח “פוליטית” בהגדרה הרחבה ביותר. היא חיה פוליטית, ולפעולות שלה יש השלכות פוליטיות, כלומר על המרקם החברתי במדינה הזו.
אבל בניגוד לאם תרצו (שאמנם אינה תנועה עם שאיפות פרלמנטריות, עדיין, אך היא מריצה מתמודדים בקמפוסים ברחבי הארץ), אין לה אג’נדה פוליטית ברורה, ואין לחבריה שאיפה להגיע לעמדות מפתח (בניגוד לחברי אם תרצו). היא לא מנהלת קמפיינים בעד או נגד דברים מסויימים (הקרן אומנם סומנה כאויבת ע”י אם תרצו, אך מנגד הקרן לא תוקפת אף גוף, אלא רק “עושה את שלה”. כך שקשה להגדיר את הצדדים כיריבים. מדובר כאן חבורת תגרנים שמחפשת יריב שאינו מחפש לריב איתה). הקרן החדשה לישראל שמה לעצמה לממן גופים שונים שעושים עשייה חברתית/אזרחית (ואני מוכן להניח שמטבע הדברים, רוב הגופים האלו הם גופי “שמאל”, למרות שזה לא חייב או צריך להיות כך), אך היא רק חלק מאותם מקורות מימון, ומעבר לכך, קשה לייצר זהות מוחלטת בין הקרן לבין אותם גופים. יתירה מזו, הקרן מממנת גופים רבים, לחלקם אג’נדות שונות מאוד (גם אם, לצורך ההנחה, מדובר בפנים שונים של השמאל הישראל), קשה לדבר על “מסר” אחיד שהקרן תומכת בו, מעבר למסר הכללי של מעורבות אזרחית/חברתית עם נטייה שמאלה (ואני לא מפרט מדוע כל הקשקוש הזה של הקרן תומכת בגולדסטון הוא שטות. כאן מדובר בהונאת הציבור מצד אם תרצו ובן כספית. אם תרצה אספק לינקים בנושא).
במובן הזה היא אכן פוליטית, אך היא אינה פוליטית כתנועת אם תרצו (או במילים פשוטות, ההבדל באמת טמון בסמנטיקה – הקרן היא קרן והתנועה היא תנועה).
לכן לא ממש ניתן להשוות, או להנגיד, בין הפעולות והמסרים של שני גופים אלו.
ב. וגם אם היה ניתן, אני לא בטוח שהמודל של תזה ואנטי-תזה תופס במקרה הזה. כדי שהמודל יתפוס, אחד מן הגופים האלו, צריך להיות תזה לישראליות. עם כל הכבוד ל”אנחנו לא ימין קיצוני פשיסטי, אנחנו רק ציוניים” של אם תרצו, הרי שהם לחלוטין פלג ימני שאיננו מרכז הקונצנזוס של במדינת ישראל (או לפחות לא היה עד השנים האחרונות). מה שאני אומר זה שאם הקונצנזוס הוא התזה, אז הרי האלטרנטיבות שמציעים שני הגופים האלו הן אנטי-תזות שונות לישראליות. הדיאלקטיקה נוצרת ביחס אליהן. כל אחת מנסה למשוך, בדרכה, לכיוון שונה (אם כי כאמור, המשיכה של הקרן אינה דומה בצורתה לזו של אם תרצו).
דמותה של מדינת ישראל תיקבע בתגובה שלה לגופים אלו (ואחרים שמאתגרים אותה, יש המון אנטי תזות שמסתובבות שם בחוץ).
אני מסכים עם זה שכל גוף תורם משהו לדיאלקטיקה במדינה הזו, אבל לדעתי לשים את האחד מול השני זה גם לא נכון מבחינה “פנימית” (לשים את הקרן מול אם תרצו), וגם מבחינה “חיצונית” (הדיאלקטיקה המתנהלת היא לא בין הקרן לאם תרצו, בכל מקרה).
יש לי גם משהו להגיד בקשר לזה שהימין אימץ את הדעות של השמאל, ומנגד שאין שמאל בישראל, במיוחד בהקשר של אם תרצו. אבל מספיק חפירות להיום.
יואב,
תודה על התגובה הארוכה והמעניינת שלך, דע לך שאין כיף מזה.
למרות שאני מבין את הדברים שאתה אומר ומבין שאין לנו למעשה אי הסכמה רצינית, הייתי רוצה לחדד מספר דברים, שמפאת הרצון שלי להשאיר את הפוסט פשוט ככל הניתן, לא נכנסתי אליהם לחלוטין.
בכל הנוגע לסימטריות הניגודיות של שני הגופים הללו, אתחיל מסוף דבריך. התזה של אמת של גוף כלשהו (פוליטי יותר או פחות), לא חייבת לנבוע דווקא מסיפור או מודל לישראליות, התזה היא תזה, גם אם היא רעיון ציבורי בלבד, וגם אם היא תזה פרסומית, מותגית. היא תזה שמספרת סיפור לכולנו.
באשר לניגודים בין שני הגופים. לא מזמן קראתי ראיון מקיף עם מנכ”לית הקרן רחל ליאל שהשאיר אותי משוכנע שמדובר בגוף פוליטי. וכפי שהגדרת אכן לא גוף פוליטי במובן הפרלמנטרי או השלטוני, אלא גוף פוליטי בצורה החזקה ביותר, של הרחבת שוק הרעיונות. ואני אסביר.
חלק ניכר מהגופים שאותם הקרן מממנת, לא כולם, הם גופים שנחשבים בעיני רבים לא רק כשמאל, אלא כשמאל הזוי, כזה שאין לו מקום בשיח הישראלי, וללא קשר לדעותיי בנושא, זה עצוב ורע. כך שהקרן היא פוליטית בהכרח מהרגע שהיא חורטת על דגלה לא רק למממן פעולות גופים אלו, אלא גם לשמש כשופר שלהם, בייחוד באמצעות מי שאינה חשודה בהיעדר פוליטיות בדמה, פרופסור נעמי חזן, ח”כית לשעבר.
וזה מביא אותי לסוף דבריך, ואני מקווה שגם לסוף דבריי.
כל הדיון הזה הוא אקדמי ומקדמי לחלוטין למנה העיקרית, אין זה ממש משנה מה השאיפות של שני הגופים האלו, מה שחשוב הוא האימפקט שהם מייצרות על הסיפור של החיפוש הכללי שלנו, כחברה, אחר האמת והדרך שלנו. וכפי שהגל אמר, וציינתי זאת בגוף הפוסט, השילוב הזה של תזה ואנטיתזה הוא לאו דווקא מורכב משני שלבים, או שתי פנים, או לאו דווקא שתי פנים מנוגדות בצורה מדויקת, אלא מרעיונות שונים ומזרמים שונים.
המסר שלי, שאיתו כפי שציינת הסכמת, היה שהדברים של עמיר בניון והדרך הבוטה לעתים של אם תרצו לא עושה דבר מלבד לקרב אותם אל מי שהם הגדירו כאויב שלהם, ולקרב את התוצר הסופי של הבלילה שאנחנו מייצרים כאן בארץ הזו, צעד אחד קרוב יותר ל”אמת”.
אגב, ההסבר שלי הוא טוב ככל הסבר אחר, והמטרה המקורית שלי בפוסט הזה הייתה להציג את התאוריה היפה וחובקת כל הזו של הגל, ובאמת להלביש אותה על הפוליטיקה בארץ. בתזמון לא רע קיבלתי את הפרשה האינטרנטית בעיקרה הזו של שירו של בניון, והחלטתי לשלב אותה באמירות שלי. באותה מידה הייתי יכול לבחור גופים יותר סימטריים בניגודיות שלהם, אבל הלכתי עם מה שעכשווי, לצורך העברת המסר של הגל.
אם היה ספק למישהו שהצליח להגיע עד כאן (ואם יש מישהו כזה בכלל), אז עכשיו זה כבר ברור לחלוטין: מספיק חפירות להיום.
למרות החלחלה וההתלהמות הצפויה והלעוסה להחריד, אני ממש לא חושב שעמיר בניון התכוון לנגח את השמאל באשר הוא שמאל, אלא את הבוגדים שיצאו משורות השמאל הרדיקלי.
בוגדים/מרגלים, סיים שיט.
כן, השיר בוטה ומחריד, השפה אלימה וטוקבקיסטית ופומפוזית ורגשנית אבל הוא לא אנטי-שמאל אלא אנטי ענת פחימות ודומיהם.
אם תרצו אינה תנועת ימין קיצוני, על אף קמפיין התיוג הממושך והמכוון.
אני מסכים עם “אם תרצו” ועם פייגלין וקדאפי ונטורי קרתה וכו’ שהויכוח אינו בין ימין ושמאל (כלומר ישנו ויכוח ביג טיים, אבל הוא עדיין לא ה-ויכוח) אלא הויכוח הוא בין הציונים לאנטי-ציונים (תרצו יהודים מול ישראלים? שיהיה…)
ולאחר ששמתי עצמי בשורה ארוכה עם קדאפי ונטורי קרתה במובן הצר הזה, נדמה לי שכיסיתי כל ביקורת אפשרית עליי
תודה ויום טוב