עוף גוזל, חתוך את השמיים ואל תשכח לחזור לקן
Posted on : 03-06-2010 | By : צילה | In : כללי
תגים:אלימות, בתי ספר, הצקות, חינוך, לימודים, משפחה, נימוס, פנימייה
0
לפני כחודש באה הקטנה, הא לא כל כך קטנה בעצם אבל עדיין הקטנה שלי, והצהירה שהיא רוצה ללכת לפנימייה ושנעזור לה לבחור. היא בסך הכל בכיתה ז’ וכבר חושבת לפרוס כנפיים, למה לא לחכות עוד קצת מעט, ליהנות מהבית ולתת לנו להמשיך ליהנות ממנה ולראות איך היא הופכת מילדה מפונקת לנערה מתבגרת ועצמאית.
אז באותו רגע מיד רציתי למחות ולהתנגד, בעלי ואני החלפנו מבטים המומים. אבל המחאה עברה לי מיד בהגשת יעוץ. ישבנו שלושתנו וניסינו לחשוב על מקום בו היא תוכל להשתלב הן מבחינה חברתית והן מבחינה דידקטית.
לא, זה ממש לא פשוט וקל. קשה לי מאוד להיות חיובית ולייעץ עם חיוך רחב על הפנים במקום מבט מלא בסוג של “בחיאת מה פנימייה עכשיו מה קרה נו באמת..”
אז בעלי ואני מלאים בכל המצב רוח החיובי שהצלחנו לגייס והקול הנעים שבו ננסה לעזור ולייעץ ויצאנו לדרך, דרך שלא באה לי טוב, אבל באה מאוד טוב לילדה, ומה בעצם חשוב ומי בעצם חשוב כאן ? נכון, הקטנה והרצונות שלה. הרי זו בסך הכל תהייה פנימייה לא מגלים אותה מהארץ ותמיד ניתן יהייה להיות שם ולקחת אתה הבייתה חזרה כשממש תתקל בבעיה אקוטית.
כדורי הייתה הפנימייה הראשונה שעלתה לדיון. למה ? בגלל מה שהיא מה שלומדים ומה שהיא מייצגת. לא מספיק טובה כדורי.
עברנו לאופציה אחרת, פנימיות צבאיות, העיניים שלה החלו נוצצות, נראה לי שזה ממש מתאים לה.
אז שתי פנימיות צבאיות עלו על הפרק, הימית בעכו ומשהו של מודיעין אי שם.
יש מצב שאני יכולה להבין מדוע היא רוצה לעזוב את המקום ההוא בו יא לומדת עכשיו, שוט מתנכלים לה שם בלי הפסקה. כשנשאלו הבנות שנחשבות IN לפשר העיניין ענתה אחת מהן און וגאון “..את לא מקללת אותנו כשאנחנו מקללות אותך אז מגיע לך…” אני הייתי חייבת לשמוע את המשפט הזה כמה פעמים כדי להבין מדוע בחרו דווקא בה לשק החבטות שלהן. היא לא מקללת כן ? בבקשה לא לטעות, כשהיא רוצה לא יוצאים לה ורדים ושושנים מהפה. אבל היא לא כזו, היא פשוט מחונכת, מחונכת מידי ! ובזה רק אני אשמה, הצלחתי להגיע למצב שבו היא מתעלמת ולא נגררת ולא הופכת לאחד מהעדר המחורבן הזה, ועל זה היא משלמת. משמע בגלל זה שהיא מחונכת אמפאטית מנומסת מאכילים אותה חרא בכמויות !
כשאנחנו הופכים להורים אנחנו בטוחים שנעשה הכל כדי שלילדים יהייה טוב ורק טוב, נלמד אותם איך צריך להתנהל כדי שהחיים יחייכו אליהם ותמיד נהייה שם כרוח גבית.
אז זהו, אני בעלי ואני אכן הרוח הגבית שלה, באשר תלך נלך והכי גאווה שהיא יצאה כמו שרק אפשר לקוות, אדם מכיל, אוהב את הבריאות, אמפטי וטוב לב. לסיכום, תגדל להיות אדם פרודוקטיבי וקונפורמי בחברה, כל חברה שהיא תחייה בה.
אבל מה פנימייה עכשיו ? מה ?

