עולם המותגים והתנהגות הצרכן תמיד עוררו עניין בקרב חברות חדשות וותיקות המבקשות להילחם על ליבו של הצרכן, בעולם המשתנה בקצב מהיר, בעל ערכים המתחלפים בערכים אחרים, ומידע נגיש במרחק נגיעה בכל מקום ובכל זמן. “מהפכות” מותגים והתנהגות צרכן שהייתה נכונה לפני כמה עשורים ועדיין נכונה גם היום אבל חייבת להיות שונה, וכך ניתוץ המיתוסים אשר גובשו ואומתו בשנים שעברו, עקרונות כמו “לוקח הרבה זמן לבנות מותג חזק”, “מותגים חזקים נבנים לטווח ארוך”, “מותג צריך להיות מבודל היטב”, יכול לספק משמעות אמיתית בתכנון אסטרטגי של בניית המותג והפצתו לצרכן. טעות לחשוב שהגדרות אלה אינן נכונות עוד, יש להתחשב בהן בתהליך בניית המותג, מאחר והן מייצגות את ההבנה הצרכנית הבסיסית שיש לקחת בחשבון בבניית המותג. אם בעבר, הצרכן פעל על פי הדיעה שיש לרכוש מוצר יקר באיכות גבוהה על מנת שיחזיק לשנים רבות, כיום הכל אופנתי, זמין ומשתנה, ולכן פעמים רבות הצרכן יבחר להחליף ולהתחדש בפרקי זמן קצרים יותר. לדוגמא במוסיקה, אם בעבר המוסיקה הייתה בידי זמרים ולהקות-ענק בעלות שם עולמי (ביטלס, אבבא, מייקל ג’קסון, מדונה וכדומה), כיום כמעט ולא ניתן למצוא להקות בסדר גודל כזה, ואף אם כן הרי שמדובר בתקופת הצלחה קצרה יחסית ולאחריה דעיכה מהירה מטבלאות המצעדים. עיקר השינוי ננקף לזכותם של השינויים הטכנולוגיים, ההופכים את העולם לכפר גלובלי קטן, ובעצם מסיר את הגבולות ומעניק לכל, בסופו של דבר, את היכולת להיות סופר-סטאר.

מוסיקה מסמלת תרבות. היא מהווה תחום נרחב בחיי המין האנושי, ומקיימת שיח נרחב ונלהב סביבה בכל קצוות העולם. משחר האנושות היתה למוסיקה תפקיד באירועים מידי יום, בטקסים דתיים ובאירועים מיוחדים, אם בטקס חתונה, ביציאה לציד, או למלחמה. המדע חוקר רבות על מקורותיה, על אופיה ומאפייניה, התעשייה מגלגלית סכומי עתק על גבה, וכל בעל חוש שמיעה נתקל בה מידי יום, אם מרצון או שלא מבחירה. אך מדוע בעצם התפתחה המוסיקה, וכיצד שרדה? מדוע מילארדי אנשים צורכים אותה באופן קבוע בכל רגע נתון מסביב לעולם? עד כדי כך, שגם כשאין מוסיקה מתנגנת, אנחנו שומעים אותה בתוך הראש.