“אין לך מחשב???” שאלתי עם מספר סימני שאלה גדולים ותמוהים, “לא” הוא ענה. בפשטות, ברוגע, בתמימות, ללא כל סימן קריאה. “אז איך אתה חי” שאלתי, עדיין עם פה פעור לרווחה שיכול להכיל כוורת שלמה של דבורים. “אני חי את החיים האמיתיים” הוא סיכם. השיחה הזאת גרמה לי לתהיות קשות בנוגע לחיים שלי, האם אני באמת לא חיה חיים אמיתיים? האם כל העולם הוירטואלי הזה שאני חיה בו הוא טוב לי או רע לי?

כהיפוכונדרית ידועה אך מודעת לכך, הסתכלתי באינטרנט על אתרים שמסבירים על התמכרויות. הממצאים היו מפחידים. בתור הרופאה הכירורגית של הנפש שלי גיליתי שיש מצב טוב שבבדיקות ההתמכרות שלי יתגלה שאני באמת מכורה למדיה חברתית.

מסתבר שבארה”ב זאת תופעה ידועה, יש אוכלוסייה שלמה של סטודנטים המכורים לטלפונים סלולריים, לרשתות חברתיות ולאינטרנט, הסימפטומים שהם מפגינים דומים לאלו המכורים לאלכוהול וסמים. כך עולה ממחקר שחוקרים ביצעו במרילנד, בו ביקשו מ-200 סטודנטים לוותר על כל אמצעי התקשורת למשך יום שלם (אישית, לא יודעת אם הייתי עומדת בגזירה). החוקרים גילו כי לאחר 24 שעות רבים מהם הראו סימנים של עצבנות וירידה בתפקוד.

למרות זאת, נכון להיום, איגוד הפסיכיאטריה האמריקאי אינו מכיר בהתמכרות לאינטרנט כהפרעה. *אנחת רווחה*.

הספר הגדול של א.א שואל אותנו שאלות כדי לעזור לנו להחליט אם אנו אלכוהליסטים או לא (ביז סטון יסלח לי על ההקבלה המזעזעת, אבל מה לעשות, זה מה שמצאתי). התאמתי את השאלה הראשונה אלי, כך יצא: “אם את מגלה – בשעה שבכנות את רוצה בכך – שאינך יכולה להפסיק לצייץ לחלוטין או בשעה שאת מצייצת, אין לך שליטה מלאה על הכמויות של ציוצייך – מסתבר שאתה כנראה טוויטהוליסטית.” התשובה הייתה ברורה..

אם אתם עדיין לא בטוחים שאתם מכורים, ערכתי עוד כמה בדיקות. אתם מוזמנים לעבור עליהם ולראות אם גם עליכם השפיעו ה- 140 תווים כמו שזה השפיע עלי..

1. הפכתי להיות צמחונית מחשש שהציפור הכחולה תכחד.

2. כשמישהו אומר משהו שאני אוהבת בשיחה פנים מול פנים אני רוצה לרטווט אותו.

3. כשבסוף סמס אני שמה האשטאג (#).

4. כשהפיד בפייסבוק הפך להיות זהה לטוויטר.

5. כשמספרים לי בדיחה אני צוחקת “לול”.

6. כשיש שיר ברדיו אני כבר חושבת איך אני מבליפה אותו ולמי אני מקדישה אותו.

7. כשאני מחפשת מנשיון (@) בסמס עם אנשים.

8. כשער”ן מתקשרים בבוקר אחרי לילה של ציוצים דכאוניים.

9. כשיש לי סיוטים שמככבים בהם לווייתנים עם אובר קאפסטי.

10. כשציוץ מחליף את הסיגריה שאחרי.

טוויטר השתלט לי על החיים, זאת כבר עובדה מוגמרת.. עכשיו אני בחיפושים אחר מרכז גמילה טוב שיוציא ממני את הדיבוק של הציפור המצייצת הזאת מתוכי.

הייתי ממשיכה לכתוב כי יש עוד כל כך הרבה סימנים להתמכרות.. אבל מישהו עשה לי מנשיון בטוויטדק ואני חייבת להחזיר לו..

So..Tweet U la8er alig8or

♥♥♥